לראות את האחר

לראות את האחר

מכירים את התחושה שבלי שאתם מדברים מישהו רואה אתכם, מרגיש אתכם?

כמעצבת יש דברים שאני לא עוברת לסדר היום. בשלב בחירת תכנית מסכמת ,חשוב ששני בני הזוג יהיו יחד ויסכימו על התוכנית – זה הבית שלהם, זו היצירה שהם יגורו בה וימלאו אותה. ובשלב של בחירת החומרים (כל הגימור של הבית), איזה צבעים יהיו בקירות, אילו אריחים יחפו את הקירות בחדרי הרחצה – אני לא מתפשרת על כך שהם יגיעו שניהם יחד.

אז הפעם סיפור מעולם העיצוב שלי

באחד הבתים הגיע השלב שאנחנו "מלבישים" את הבית ובוחרים את חיפוי הקירות שיהיו בחדרי הרחצה, את הריצוף של כל הבית – בסלון, במטבח, בפינת האוכל… הריצופים והחיפויים זה חלק משמעותי בפאזל הכללי של הבית.

באחד הימים קבעתי עם הזוג בחנות הקרמיקה. עמדתי עם השותפה שלי בכניסה לחנות, הם נכנסים, אנחנו מחויכות, אבל הם נראים מרוחקים כאילו משהו קרה ביניהם או במילים אחרות רבו בבוקר. אנחנו עומדים בכניסה לחנות, מיכל מסתכלת עלי ואני מסתכלת עליה ושתינו מבינות שלבחור ככה חומרים לבית לא ניתן. אני פונה ללקוחות שלנו ואומרת באוטנטיות "חברה", אנחנו ביום חשוב היום, אנחנו בוחרים את החומרים של הבית, זה שלב מרגש, כייפי ובעל משמעות ענקית בבית, אנחנו בוחרים היום איך הבית שלכם יראה, וככה לא נצליח."הם מסתכלים עלי, מחייכים במבוכה ואני ממשיכה "יש פה ממול בית קפה, לכו תשתו קפה, תחליפו כמה מילים ביניכם ותחזרו לפה. אנחנו מחכות, כי אם ככה נבחר חומרים הבית ייצא בהתאם, מעבר לזה תמיד תזכרו את היום הזה, ושלא נדבר על זה שלא תגיעו לעמק השווה אתה תרצה את הקרמיקה הזו, את תרצי משהו אחר וכמו שעכשיו אין הרמוניה ביניכם כך גם יהיה בבית החדש שלכם."הם מסתכלים עלי, מחייכים ומסכימים ללכת לבית הקפה. בינתיים מיכל ואני עושות סיבוב בחנות, שותות קפה עם עוגייה וכעבור חצי שעה הזוג שלנו חוזר, מחובקים, מחויכים ואומרים: "תודה ענבל,  תודה רבה שראית שאנחנו לא בטוב, הבוקר שלנו מתחיל עכשיו, יאללה אנחנו מוכנים לצאת לדרך."

אני עשיתי את שלי באותו יום וטוב שלא התפשרתי.

שתפו:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email