לעמוד הבית » מאמר » כמה חשוב לשחרר
כמה חשוב לשחרר. (מקדישה את הפוסט לסבתא שלי היפה)
אחד הדברים הפחות קלים זה לשחרר ,לשחרר אדם שסובל ולהיפרד ממנו, לשחרר כעס ולמחול, לשחרר את עצמינו מכעסים על אחרים, לשחרר מעלינו פחדים. לשחרר מאיתנו אדם שכועס עלינו אפילו שאנחנו יודעים שהכעס שלו לא בהכרח קשור אלינו (אולי היינו במקרה לידו…)
אבל אחרי שאנחנו משחררים…זה קל וכייף… יש פתאום הקלה באוויר… פתאום יש אוויר לנשימה, פתאום נכנסת קלילות ומופיע רוגע. ואז אנחנו מתבוננים על המצב ואומרים לעצמנו – למה זה לקח לנו כל כך הרבה זמן ואיך חיכינו עד עכשיו?! אני זוכרת את היום שאמא צלצלה אלי .בדיוק סיימתי פגישה בהרצליה וראיתי על צג הטלפון את המספר של אמא, לא יודעת למה, אולי אינטואיציה, פחדתי לענות. ואז היא אמרה "ענבלי בואי לסבתא-לא נשאר לה עוד הרבה" ונסעתי ישר אליה, המחשבות רצו לי בראש,כל החיים שלנו יחד עברו לי מול העיניים – הבילויים שלנו, האוכל שהיא בישלה, החגים, הפחד שהיא לא תהיה פה יותר. ובין כל אלו פתאום הבנתי- אני הולכת להיפרד ממנה ואני צריכה לשחרר אותה לא בשבילי אלא בשבילה, לעזור לה להיפרד מהעולם הזה. הגעתי לסבתא. היא היתה על הכורסא השחורה שלה, שכבה שם והסתכלה עלי,גם אמי, דוד שלי ואחותי היו שם. עמדתי מולה ואמרתי לה :סבתא תראי אותי, תראי את כולנו, פתחתי את האייפון והתחלתי לדפדף בתמונות, והסתכלנו יחד, סבתא תראי איזה שבט אנחנו, תראי את זוכרת את הטיול שלנו לורנה? זאת היתה הנסיעה האחרונה שלך, את זוכרת איך היית באה אלי כל סופ"ש שרוני היה בחו"ל ועוזרת לי עם הילדים?התחלתי לעלות איתה זיכרונות והיא היתה מאושרת. ראיתי על העיניים שלה את האושר. החזרתי אותנו לחוויות המשותפות שלנו. וזה עשה טוב לי ולה. סבתא, כל השבט הזה כולנו פה בזכותך. אם לא את לא היינו פה .והיא הסתכלה עלי מחייכת ואמרה לי נכון ענבלי. ואני אומרת לה: סבתא את לא צריכה לחכות יותר לעוד חתונה, לעוד ברית, אל תחכי יותר לאירועים, חגגת אתנו כל כך הרבה וזה לא פייר מצדינו להחזיק אותך עוד ועוד… אנחנו מאוחדים, מלוכדים ואני מבטיחה לך שנשמור על כל זה. את לא צריכה לדאוג יותר לכלום, מפה אנחנו נדאג לכל מה שצריך-אני מבטיחה לך. ואת תהיה עם סבא וההורים שלך.היא הסתכלה עלי בעיניים הטובות שלה וחייכה, נתתי לה נשיקה וחיבוק גדול ונסעתי הביתה, ידעתי! ממש הרגשתי שזה הלילה האחרון שלה.
ידעתי שהשחרור הזה הקל עליה, שהעול ירד ממנה, לא יודעת להסביר את זה אבל ידעתי.
באותו לילה סבתא עצמה עיניים ונפטרה. אני יודעת שעשיתי לה טוב כשדיברתי אליה ככה, שנתתי לה להרגיש שהכל בסדר, ושאנחנו נסתדר. הכאב שלי היה גדול, אבל זה שהקלתי עליה עשה לי טוב. הרגשתי משוחררת. גם אני הרגשתי הקלה ורוגע שזה הזמן וזה הרגע להיפרד ולשחרר.
אוהבתאותך סבתא שלי
