מכירים את המשפט "בסוף תבוא איזו קלאפטה ותיקח לך את הילד… את תשקיעי בו כאמא ובסוף הוא יהיה עם האישה שלו ועם המשפחה שלה! כלה וחמה לא מסתדרות!!" מאמינים במשפטים האלו? או אולי אתם מוכיחים לעצמכם שהמשפטים האלו נכונים כי החלטתם שזה ככה? אולי אלו אמונות טפלות? אולי זה בכלל משפטים שיוצרים מציאות? מי אמר שזה אמיתי? אולי זה יכול להיות אחרת? כל אלו הם משפטים שמישהו אמר ואתם מתנהלים ומאמינים בהם. ואז יש לכם הוכחה שהמשפט הזה נכון – כי גם אצלכם זה בדיוק ככה.

אז זהו, שלא!

כמו שאתם יצרתם את המשפטים האלו כנכונים אתם יכולים ליצור ולהגיד כל משפט אחר ולהפוך אותו לנכון.

אחד המתאמנות שלי הגיע אלי היות ובעלה מעדיף את אמא שלו עליה, הסתכלתי עליה ושאלתי-את באמת חושבת שזה מה שהוא מעדיף? או ששמעת אותו אומר בפרוש אני מעדיף את אמא שלי?

דומיה בחדר.

היא ממשיכה ומדברת על חוסר התקשורת בינה לבין חמותה "אני באה אליהם הביתה והיא לא מסתכלת עלי," היא אומרת, "בקושי שלום אומרת לי, אני כמו אוויר שם. כל מריבה בעלי תמיד מצודד בה, אותי הוא לא רואה, הוא מעדיף אותה ממני. "למה את מתכוונת?" אני שואלת? "אנחנו חוזרים מחמתי ואני אומרת לו – ראית, אפילו שלום היא לא אומרת לי, כאילו אני לא קיימת, היא לא מתייחסת אלי, ואז הוא אומר לי את זו שלא מייחסת אליה, מה את רוצה ממנה? תסתכלי על עצמך ואז אני נעלבת – הוא מעדיף אותה ממני, את רואה?" אני שואלת: "אם אני אגש עכשיו לחמתך ואשאל אותה מה קורה כשאתם באים לבקר אותה מה היא תגיד?" שקט בחדר…. "למה את שותקת?" אני שואלת, "אאמממ היא תגיד שאני נכנסת עם פרצוף חמוץ ולא נותנת שיתקרבו אלי". "וזה נכון?". "כן," היא משיבה, "אני יודעת שהיא לא אוהבת אותי , היא הייתה מעדיפה שלא אבוא אז מראש אני במרחק." "והיא אמרה לך את זה? חמתך אמרה לך שהיא לא אוהבת אותך? חמתך אמרה לך שהיא הייתה מעדיפה שלא תבואי?" "אממממ, לא היא לא אמרה לי, אבל אני מרגישה את זה, זה ידוע שחמות וכלות לא מסתדרות…." "אז בגלל שזה ידוע את נכנסת עם פרצוף חמוץ? מרוחקת?" "כן!!!!!" היא משיבה. ואז אני מנחה אותה: עזבי רגע את המשפט הזה בצד, אם תרצי אח"כ תקחי אותו חזרה, לשם התרגיל בואי נסתכל רגע, איך היית רוצה שהיחסים שלך ושל חמותך יהיו? היא מחייכת. הייתי רוצה שהיא תאהב אותי, הייתי רוצה לבוא אליה הביתה שמחה, עם חיוך…..אז מה מונע ממך להיכנס אליה בחיוך? לא יודעת!

איך זה יהיה לדעתך אם תכנסי אליה בחיוך? ובשמחה? וואי זה יהיה כייף האווירה תהיה נהדרת, בעלי יהיה מאושר, ואני  ארגיש שם בנוח. ואיך היא תתנהג אם תכנסי בחיוך? מה היא תעשה? היא תחבק אותי, יהיה לה כייף לידי… ואילו יחסים יהיו בינכן אם תכנסי ככה? בואי נתחיל בזה שיהיו לנו יחסים, היא יכולה להיות לי כמו אמא, כמו האמא שאין לי, הדמעות התחילו לזלוג לה, למה את בוכה אני שואלת, זה מרגש אותי, אף פעם לא הסתכלתי על זה ככה, ובאמת יכולים להיות לנו יחסים, זה ממש מרגש אותי.

אז את זוכרת את המשפט ששמנו בצד? כלות וחמות לא מסתדרות? את רוצה אותו חזרה? היא צוחקת – לא, ממש לא! אני משאירה את המשפט פה אצלך.